הרוב המכריע של משקיעי שוק ההון מכיר את המכשירים הפיננסיים הפופולריים בדמות מניות ואגרות חוב אך הרבה פחות את תחום המסחר באופציות, המהווה חלק בלתי נפרד מסט הכלים העומדים לרשות המשקיע לטובת גידור הסיכונים והגדלת פוטנציאל הרווח. עם זאת, חשוב להבין לעומק את המסחר באופציות כמו גם את הסיכונים הכרוכים בו, הרי שמדובר בכלי מסחר ספקולטיבי עבור מי שלא עושה בו שימוש מושכל ונכון. מעוניינים להבין יותר על מסחר באופציות? הנה מאמר חובה שיעשה סדר בדברים. 

עד לא מזמן נחשב תחום המסחר באופציות כמגרש המיועד למקצועני שוק ההון בלבד אלא שתפיסה זו הולכת ודועכת נוכח ההבנה כי שימוש נכון וזהיר באופציות עשוי להטיב עם כל משקיע – בניהול סיכונים אפקטיבי ובהגדלת פוטנציאל התשואה. אופציות (הנקראות גם נגזרים) הן למעשה מכשיר פיננסי הנגזר מנכס בסיס מסוים – מניה, צמד מטבעות, סחורה ומדד – כדוגמת מדד ת"א 35, מדד ת"א 90, שער החליפין שקל-דולר, זהב, נפט, מניות של חברות מובילות וכיוצא בזה. 

האופציה מהווה מעין חוזה עתידי בין שני צדדים, מוכר וקונה, כאשר אחד מהם הוא כותב האופציה והשני הוא זה הרוכש אותה (מעין משחק סכום אפס). כותב האופציה למעשה מעניק לרוכש את הזכות לקנות/למכור את נכס הבסיס שהוגדר עבור מחיר הנקבע מראש ובתאריך יעד מסוים. מנגד, רוכש האופציה, המהווה צד שני לעסקת ההתחייבות, מקבל כאמור את הזכות לקנות או למכור את נכס הבסיס שנקבע מראש עבור מחיר הנקבע גם הוא מראש בתאריך ספציפי. 

מלבד זאת, יש שני סוגי אופציות – אופציית מכר (PUT) ואופציית רכש (CALL). כל אחת מהן בעצם מאפשרת למשקיע להרוויח מעלייה או ירידה בערך נכס הבסיס וזאת במסגרת תקופת זמן קצובה מראש כאשר בתום התקופה האופציה פוקעת, כלומר זה המועד המכריע האם המשקיע הרוויח או הפסיד. לצד זאת, חשוב להדגיש כי רכישת אופציה לא מחייבת המתנה ליום הפקיעה ומאפשרת גם את מכירת האופציה לידיים אחרות במסגרת התקופה עצמה.

כדי לעשות סדר, נעזר בדוגמה פשוטה להבנה בנוגע למסחר באופציות מעו"ף. אופציה שקולה כאמור למעין התערבות בין שני צדדים ולצורך העניין, אלו בחרו ליצור "התערבות" על מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בישראל – מדד ת"א 35 (בעבר נקרא מדד המעו"ף). נניח והמדד נע סביב ה-1,500 נקודות, אחד הצדדים בהתערבות מעריך כי בעוד חודש המדד יעמוד על רמה הגבוהה מ-1,510 נקודות, לעומת זאת הצד השני סבור כי המדד יגיע בעוד חודש (מועד פקיעת האופציה) לרמה השווה או הנמוכה מ-1,490 נקודות. 

מי שהעריך כי האופציה תפקע מעל שער המדד הנוכחי, כלומר שהמדד יעלה בתקופת הזמן הקבוצה עד פקיעת האופציה, בעצם רוכש אופציה מסוג Call (קנייה). הצד השני, שהעריך כי המדד דווקא יהיה נמוך מרמתו הנוכחית יחזיק באופציה מסוג PUT )מכר). כלומר, אופציה המאפשרת להרוויח מירידה במדד. היום הקובע בכל אופציה על מדד ת"א 35 הינו מועד הפקיעה הנקבע ביום חמישי האחרון בכל חודש, אולם כאמור האופציות נסחרות בכל יום וניתן למכור ולקנות אותן בכל רגע נתון. 

בחזרה לדוגמה – כל נקודה במדד מעל ההערכה של המשקיע שווה 100 ש"ח. משמע, מי שהעריך כי המדד יפקע ברמה גבוהה מ-1,510 נקודות ויחזיק באופציה עד ליום הפקיעה, יגרוף רווח של 100 ש"ח על כל נקודה אם המדד יפקע ברמה של 1,511 נקודות ומעלה. מתוך הרווח נלקח כמובן מס רווחי הון בגובה של 25%. חשוב להבין, מאחורי כל אופציה עומד "כותב האופציה" שהוא למעשה זה שישלם את הרווח למשקיע על כל נקודה ומכאן קל להבין כי האינטרס של כותב האופציה הפוך מזו של רוכש האופציה.