השקעה בסיכון נמוך – למי מומלץ ולמי לא?
אחד השיקולים המרכזיים של השקעה בשוק ההון, בנדל"ן ובאפיקים אלטרנטיביים למיניהם, הוא מידת הסיכון שאתם לוקחים. קיים מנעד רחב מאוד של דרגות סיכון שאנשים מוכנים לקבל ולרוב הוא מקביל למידת הסיכוי לתשואות. מבין ציבור המשקיעים יש כאלו שהשקעות בסיכון נמוך יותר ופחות מתאימות עבורם עקב היבטים כמו הגיל, הצורך בכסף נזיל, השאיפה להרוויח ומבנה האישיות. לכן בשורות הבאות נבחן מהי בעצם השקעה בסיכון נמוך, למי היא מתאימה ולמי עדיף לחפש אפיקים קצת יותר נועזים.
מה זה בעצם סיכון?
במילים הכי פשוטות: סיכון בהשקעות הוא שתצאו עם סכום נמוך יותר מזה שאיתו נכנסתם. נניח למשל שבחרתם לקנות משרד בחיפה על מנת להשכירו ולמכרו ברווח כעבור כמה שנים, כי השוק מתפתח ותמיד צריך משרדים. אבל פתאום הופיע משבר הקורונה, אנשים עברו לעבוד מהבית והדרישה להשכרת משרדים צללה. כך נשארתם עם משרד שעוד משלמים עליו משכנתא, עם דמי שכירות שירדו בשיעור ניכר, עם תשלומי ארנונה, הוצאות אחזקה גבוהות ואין קופצים על הקניה – בוודאי לא במחיר שרכשתם את הנכס. זהו הפסד והשאלה היא כמה אורך רוח ומרחב נשימה פיננסי יש לכם על מנת להחזיק בו עד שיחזור הביקוש – אם בכלל.
או דוגמא נוספת: נניח שבחרתם להשקיע בתעודת סל העוקבת אחר מחירי הנפט, מתוך הנחה שזוהי סחורה שתמיד יהיה לה ביקוש. אבל שוב הופיע משבר הקורונה שעצר את התעשייה ודומם את הרכבים. פתאום מחירי הנפט צוללים לרמה אפסית, אתם נחפזים להוציא את הכסף שעוד נשאר במקום להמתין בסבלנות לתיקונים ויוצאים בשן ועין.
אכן, בכל השקעה קיים סיכון כלשהו ותמיד יהיו גורמים כלכליים שונים ומשתנים, גיאופוליטיים ומרכיבים נוספים של אי ודאות שישפיעו על הכסף. יחד עם זאת, לא כל ההשקעות מאופיינות באותה רמת סיכון.
סיכונים בשוק ההון
ציבור המשקיעים הפרטיים נוהג לתפוס את מידת הסיכון בהשקעות בהתאם לשיעור החשיפה למניות. יש בכך מן הצדק אך זהו לא כל הסיפור. אם בוחנים לאורך העשור האחרון את מה שהשיגו קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, קרנות פנסיה, פוליסות חיסכון, תיקי השקעות וכדומה המושקעים במניות, רואים באופן ברור עלייה ותשואות נאות יותר מאפיקי השקעה אחרים הנחשבים לסולידיים.
לכן, בתור התחלה חשוב להבדיל בין סיכון לתנודתיות. מניות באמת יותר תנודתיות שכן הן מושפעות משינויים דינאמיים בפעילות החברה שאת מנייתה רכשתם, מתמורות בענף שלה, מהתנהגות השוק בכללותו ועוד. אז התנודתיות הגבוהה של מניות אכן קיימת, אך נוטה להתאזן ואף להשתלם לאורך תקופה ארוכה, בוודאי אם משקיעים חכם ומפזרים את ההשקעות בצורה נבונה. לעומת זאת, אג"ח ממשלתיות הן דוגמא למוצר פיננסי שאינו תנודתי במיוחד שכן קיימת בהן התחייבות ברורה לטווח קבוע מראש, והשינויים המשפיעים על האטרקטיביות שלהן הרבה יותר איטיים ותלויים בהתרחשויות נרחבות. מאידך, המחיר של הביטחון הזה הוא תשואות יותר נמוכות.
בכל מקרה, חשוב להבין שבשוק ההון ובהשקעות בכלל יש הרבה מאוד השפעות שיכולות לסכן במידת מה את הכסף. למשל, קרן שעימה השקעתם בנדל"ן בחו"ל עלולה לפשוט את הרגל, החברה שקניתם את אגרות החוב "הבטוחות" שלה נקלעה לצרות, העלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב דחפה צלילה כללית במניות וישנן דוגמאות רבות אחרות.
תרצו שנחזור אליכם?
אז אין השקעה בלי סיכון?
התשובה הפשוטה היא – לא, יש סיכון בכל השקעה. אבל קיימות השקעות המאופיינות בסיכון נמוך יותר, דוגמא בולטת למוצר פיננסי כזה הוא אג"ח ממשלתי (אג"ח – איגרת חוב). מדובר בעסקה בה אתם קונים שטר חוב שהונפק על ידי המדינה עבור הלוואה שניתנה לה, והמדינה מתחייבת להחזירה בתוך כך וכך שנים את הקרן פלוס ריבית. שטרות אלו נסחרים בבורסה וערכם עולה או יורד בהתאם למידת הביקוש עבורם. הסיכון הנמוך שלהם טמון בעובדה שמדינות נוטות לעמוד בהתחייבויות ולא לפשוט רגל.
עם זאת, ברור שיש הבדל בין אגרות חוב של כלכלה חזקה עם דירוג אשראי יחסית גבוה כמו ישראל או ארה"ב, לבין אגרות חוב שמציעה למשל ממשלת מצרים. אכן, ממשלת מצרים גם תציע ריבית גבוהה יותר על האג"ח שלה והסיכון בהתאם. בנוסף, כל מדינה תציע על האג"ח שלה ריבית יותר אטרקטיבית ככל שתהיו מוכנים "להלוות" לה את הכסף ליותר זמן, אבל כאן נכנסות לתמונה יותר אפשרויות לתרחישי סיכון. אם כך, השקעה בסיכון נמוך תהיה באג"ח של כלכלות חזקות ולטווחים לא מאוד ארוכים, מה שמקטין את מנעד הסיכונים הגלובאליים.
גם אגרות חוב של חברות, הנקראות אג"ח קונצרניות, נחשבות בתנאים מסוימים לסיכון נמוך. מדובר בהלוואה שניתנה לחברה ציבורית, מה שאומר שבתרחישים מסוימים תהיה לה תמיכת מדינה. יחד עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לאי עמידה בהתחייבויות ההחזר בהשוואה למדינות, מה שאומר שגם התנודתיות יותר גבוהה. לפיכך, השקעה בסיכון נמוך תהיה באג"ח של חברות עם דירוג אשראי גבוה ושוב – לתקופות יחסית קצרות.
מלבד האמור לעיל ישנם עוד סוגים של השקעות עם סיכון נמוך יחסית. לדוגמא, ניתן להשקיע בקרנות כספיות אשר רוכשות מוצרים פיננסיים סולידיים ולזמני השקעה קצרים הן אמנם מאופיינות בתשואות נמוכות יחסית אך עדיין נוטות להשיג יותר מפיקדונות בנקאיים. בנוסף, ככל שההשקעה יותר מפוזרת כך הסיכון שלה יותר נמוך. למשל מדדים, קרנות סל ונאמנות שבהם הכספים מושקעים בשורה ארוכה של נכסים, להבדיל מהשקעה המתמקדת בכמה מניות בודדות, בפרויקט מגורים אחד וכן הלאה.
למעשה, בין אם אתם יותר סולידיים ובין אם פחות, פיזור השקעות הוא אבן יסוד לניהול נכון של נכסיכם.
האם השקעה בסיכון נמוך מתאימה לי?
אם כן, השקעות בסיכון נמוך הן כאלו המתמקדות בעיקר במוצרים סולידיים כמו מלווה קצר מועד (מק"מ) שהינו אג"ח ממשלתי לטווח קצר, אג"ח ממשלתיות רגילות, קרנות כספיות סולידיות או אג"ח קונצרני עם דירוג גבוה ולטווח קצר. מטבע הדברים, לצד הסיכון הנמוך גם התשואות שניתן להשיג יחסית נמוכות, אז למי זה מתאים ולמי לא?
מי שרוצה יותר מפיקדון – בפיקדונות בנקאיים הכסף די עומד וערכו נשחק. מי שמחפש ריבית של יותר מ-1% אפילו אם הכסף נעול לתקופה די ארוכה – צפוי להתאכזב. לעומת זאת, בקרנות סולידיות המתמחות באג"ח עומדת התשואה הממוצעת על כ-2%, מה שמתקרב לתשואה משכירות על דירה להשקעה שעומדת על כ-3%. אם כן, השקעה במוצרים פיננסיים בסיכון נמוך מתאימה למי שמעוניין להיות מעל רף השחיקה ושכספו ישמור על ערכו, אך לא למי שמחפש תשואות של 4% ומעלה.
למי שלא מתאימה דירה להשקעה – קניית דירה להשקעה בישראל נחשבת להשקעה בסיכון נמוך, וכאמור היא גם עשויה להביא לתשואות קצת יותר גבוהות מאשר אפיקים סולידיים. בנוסף, מי שיש לו זמן להמתין להתחדשות עליית המחירים עשוי ליהנות מתשואות נאות עוד יותר, בדומה למסלולים בסיכון בינוני בשוק ההון. עם זאת, דירה להשקעה אינה מתאימה לכל אחד. למשל למי שאין לו את ההון העצמי הדרוש, למי שיזדקק לכסף בתוך תקופה יחסית קצרה, למי שחושש מלשים את כל הביצים בסל אחד, וגם למי שלא רוצה להתעסק עם שוכרים, תחזוקה וכדומה.
למי שמבוגר – ככל שאנו מתבגרים כך הכספים העומדים לרשותנו נוטים לגדול ועימם חשיבות שמירתם לימי הפרישה שבהם ההסתמכות תהיה בעיקר על הפנסיה. לכן, ככל שהגיל עולה השאיפה תהיה לשמור על הקיים ופחות לסכנו, גם במחיר של תשואות נמוכות יותר. לעומת זאת, לאנשים יותר צעירים יש פחות כסף לסכן ויותר אינטרס להגדילו בצורה מהירה. יש לזכור שמניות אינן בהכרח מסוכנות אלא תנודתיות ולאורך השנים נוטות בסופו של דבר לעלות. אז למי שהזמן ואורך הרוח בידו, השקעה במניות פחות מסוכנת ויותר רווחית מאחר שקיים טווח מספיק גדול לתיקונים.
למי שצריך את הכסף – האם בטווח הנראה לעין תזדקקו לכסף הפנוי לרכישת דירה? ללימודים? ככל שיש לכם פחות זמן כך פחות כדאי לחשוף אותו לתנודתיות. עדיף להבטיח שתצאו עם תשואה סבירה ואפילו קטנה יחסית, במקום לצאת בשן ועין מהרפתקה נועזת. מאידך, אם הכסף פנוי לפחות ל-5 השנים הבאות, כנראה שיותר יתאים וישתלם לכם לחשוף אותו באופן מבוקר לאפיקים יותר מסוכנים.
למי שחושש – גם המרכיב האישיותי משחק תפקיד. אם אתם מסוג האנשים שמתקשים לישון בלילה עקב ידיעות על מלחמות הסחר בין סין לארה"ב, הגירעון הממשלתי או מצב האבטלה, כנראה שהשקעות בסיכון נמוך הן הדבר המתאים לכם. השקעות בשוק ההון מצריכות אורך רוח והבנה שיש תנודות לכאן ולכאן. ואם אתם אנשים ששונאים סיכונים, אי וודאות ושינויים – עדיף ללכת על בטוח למען השקט הנפשי ואיכות החיים. מצד שני, אם אתם מסוגלים לנשום עמוק ולתת למומחי ההשקעות לעשות את עבודתם – אפיקים עם סיכון יותר גבוה גם ייתנו לכם סיבה לחייך.
רוצים להשקיע חכם? פנו אלינו
למומחים הפיננסים של חברתנו יש היכרות מצוינת עם מגוון סוגי השקעות בשוק ההון ובאפיקים אלטרנטיביים. הנכם מוזמנים לפגישה בה נכיר אתכם ונבין את הצרכים, העדפות הסיכון, תוכניות החיסכון והכספים הנזילים העומדים לרשותכם. כך נוכל לבנות תמהיל השקעות עם פיזור סיכונים אופטימאלי העונה לשאיפות הרווח שלכם.
